top of page

מהי עבודה סמינריונית בקורס?

עבודה סמינריונית בקורס תכלול ניתוח מקרה (case study) של הטמעת חדשנות חינוכית בבית ספר דרך אחת מהעדשות התיאורטיות שנלמדו בקורס שתורחב במסגרת העבודה על ידי קריאה של לפחות שני מאמרים נוספים (ראו רשימה למטה). ניתן לנתח את אחד המקרים שתוארו בקורס או מקרה אחר.

שלבי העבודה ולוח זמנים

  • הגשת הצעת מחקר (4-5 עמודים) שתכלול את המבוא, הרקע התיאורטי ותיאור המקרה, לא כולל ניתוח (חודש לאחר מועד סיום הקורס) לקבלת אישור ומשוב על פרקים אלו שיהוו חלק ניכר מהעבודה המלאה.

  • הגשת העבודה המלאה (עד סוף סמסטר קיץ) 

מבנה העבודה הסמינריונית והנחיות לכתיבתה 

  • תקציר. תקציר העבודה נועד לאפשר לקורא לקבל מושג כללי לגבי העבודה (במקרה של עבודה זו מדובר בחקר המקרה שנבחר, בעדשה התיאורטית ובתובנות העיקריות) לפני קריאת העבודה עצמה. אורך התקציר בעבודה זו יהיה 100-200 מילים, והוא צריך להיות כתוב כפסקה אחת, ובעמוד נפרד. אין לכלול מראי מקום בתקציר. למרות שהתקציר מופיע ראשון בעבודה הכתובה, מומלץ מאד לכתוב אותו אחרון, לאחר שגמרתם לכתוב את יתר הפרקים. התקציר צריך לכלול כשניים שלושה משפטים לגבי כל אחד מפרקי העבודה.

  • תוכן עניינים. רשימה של כל פרקי העבודה והעמודים בהם הם נמצאים (רצוי להשתמש בפונקצית "תוכן עניינים" של Word שעורכת את הפרקים באופן אוטומטי).

  • מבוא. עמוד עד עמוד וחצי שיתאר את הרציונאל לעבודה (מדוע מעניין וחשוב לערוך אותה) ויסתיים במטרת המחקר ובשאלה/ות שתוביל/ו אותו. בעבודה זו המטרה של המחקר היא מטרה אנליטית - ניתוח של חקר מקרה. נסו לנסח גם שאלה ספציפית עליה תענו באמצעות הניתוח שלכם. למשל:

    • "מה ניתן ללמוד על [כתבו כאן משהו כללי שמאפיין את הטמעת החדשנות שאתם מנתחים] מתוך ניתוח [כתבו כאן משהו כללי על סוגי המקורות המידע שתנתחו] באמצעות [כתבו כאן את העדשה התאורטית או מרכיב ייחודי מתוכה שבו תתרכזו בניתוח]?

  • רקע תיאורטי. כשני עמודים בהם יערך סיכום וסינתיזה של הספרות המחקרית הרלוונטית בדגש על העדשה התיאורטית אותה בחרתם, תוך התסמכות על מאמרי הקורס הרלוונטיים לעבודה (ובמיוחד המאמר המייצג את העדשה) ושני מאמרים נוספים מהרשימה למטה (סה"כ כ 3-5 מאמרים אותם קראתם לעומק). רצוי לכלול פרקי משנה שיעזרו להבהיר את הרעיונות אותם אתם רוצים להסביר בכל חלק של הרקע התיאורטי.

  • תיאור חקר המקרה. כעמוד אחד המתאר את המקרה אותו תנתחו ואת מקורות המידע שלכם לגביו. ניתן להסתמך על אתרים המציעים תכניות לימודים חדשניות, מסמכי הדרכה למורים או מקורות אחרים לתמיכה במורים בהטמעת חדשנות, מסמכי חזון בית ספרי, סביבות למידה מקוונות, ו/או ספרי לימוד. במקרה שאלו חסרים, ניתן לראיין אנשי חינוך המטמיעים חדשנות בכיתותיהם (מורים, מנהלים) או מפתחי חדשנות חינוכית (מפתחי סביבות למידה מקוונות לבתי ספר).

  • ניתוח חקר המקרה. כעמוד עד שני עמודים בהם תציגו את ניתוח מקורות המידע באמצעות העדשה התיאורטית. 

  • תובנות. כעמוד בו תסכמו את את תובנותיכם כתשובה לשאלת המחקר ששאלתם.

  • מגבלות המחקר. כחצי עמוד בו תסבירו את המגבלות של האופן שבו ערכתם את המחקר לצורך הסקת התובנות, וכיצד היה ניתן לערוך אותו באמצעות מערך מחקר שיוביל לממצאים בעלי דרגת אמינות גבוהה יותר.

  • רפלקציה. כחצי עמוד שיכלול תשובות על שאלות כמו: מה למדתי? כיצד תרם הידע התיאורטי לעשייה הפרקטית? מה אני לוקח/ת איתי להמשך דרכי כחוקר/ת וכפרקטיקאי/ת?) שימו לב שאין לכלול היבטים רפלקטיבים בשאר פרקי העבודה.

  • מקורות. יש לרשום את המקורות שהשתמשתם בהם לצורך ביצוע העבודה בצורה מדוייקת על פי התקנות של APA. תוכלו להיעזר בהנחיות הבאות: 

    • הנחיות לכתיבה אקדמית - בקישור זה תוכלי למצוא מסמך עם הנחיות מלאות לכתיבה אקדמית על פי APA7. שימו לב במיוחד להפנייה למקורות מתוך הטקסט וברשימה הביבליוגרפית (פרטים למטה). שימו לב גם לשימוש בטבלאות ואיורים.

    • הפנייה למקורות מתוך הטקסט - בקישור זה תוכלו למצוא הנחיות ודוגמאות לאופן שבו יש לציין מקור מתוך הטקסט על פי כללי כתיבה אקדמית APA7 (שימו לב להבדל בין שימוש בשם המחבר בתוך הנארטיב לבין איזכורו בסוגריים). 

    • רשימה ביבליוגרפית - בקישור זה תוכלו למצוא את האופן שבו יש לארגן את הרשימה הביבליוגרפית. שימו לב להבדל בין האופן שמייצגים מאמרים, פרקים בספרים, ומאמרים בספרי כנס.

היקף העבודה

אורך המסמך צריך להיות בין 10 ל 15 עמודים, כולל כל פרקי העבודה, השער והאיורים. גודל פונט 12, רווח 1.5. (לא תתקבלנה עבודות שיחרגו מתחום זה). 

עצות ועקרונות כלליים לכתיבת עבודה סמינריונית
(לקוח מתוך הנחיות לכתיבת עבודה, מאת פרופ' אנה ספרד, החוג לחינוך מתמטי) 

  • עבודה סמינריונית חייבת להיקרא כמו סיפור אחד (מאמר) עם קישורים ברורים בין כל החלקים, ועם מבנה המדריך את הקורא בהבנת הנאמר. אין לבנות את העבודה כחיבור אקראי של חלקים בלתי תלויים. 

  • יש לזכור שמבנה העבודה הוא מסר והוא שמדריך את הקורא בהבנת החיבור. הדבר נכון בכל הרמות – זו של העבודה בשלמותה, זו של פרק, של סעיף, של פיסקה ושל משפט בודד. חשוב מאד להרכיב את הטקסט מפסקאות בגודל סביר (2-5 משפטים). אין להפוך כל משפט לפסקה נפרדת. 

  • כדי להגיע לחיבור "המדבר" אל הקורא, רצוי לחשוב בזמן הכתיבה על קורא ספציפי ועל צרכיו. יש להתייחס אל העבודה כאל חומר לימוד לקורא. 

  • אין להגיש את העבודה בלי לקרוא אותה מספר פעמים, עם הפסקות של מספר ימים בין קריאה לקריאה. בכל קריאה יש לבדוק אם הדברים נכתבו בצורה ברורה וחד-משמעית. אם מתאפשר הדבר, רצוי לתת את העבודה לקריאה לאנשים אחרים – ידידים, בני זוג – כדי שיקראו חלקים וישפטו את בהירות הכתיבה והמסר. 

  • יש לשמור על שפה נקייה ותקינה, ועל משפטים קצרים.

יושרה אקדמית

נא להתייחס במלוא כובד הראש להנחיות ליושרה אקדמית באתר המגמה

Business
Checklist

רשימת מקורות

להלין רשימת מקורות מומלצים מהם תוכלו לבחור לעבודה הסמינריונית. הפריט הראשון בכל "עדשה מחקרית" הינו זה שנלמד במהלך הקורס:

PPK

שימו לב ששלושת המאמרים הראשונים ברשימה מהווים דיון מתמשך בכתב העת JLS לגבי המשמעות של המושג PPK אותו הציע ברייטר במאמר הראשון בסדרת המאמרים הזו (המאמר הראשון הוא זה שקראנו בקורס).

  • Bereiter, C. (2014). Principled practical knowledge: Not a bridge but a ladder. Journal of the Learning Sciences, 23(1), 4-17

  • Janssen, F., Westbroek, H., & Doyle, W. (2015). Practicality studies: How to move from what works in principle to what works in practice. Journal of the Learning Sciences, 24(1), 176-186.

  • Bereiter, C. (2015). The practicality of principled practical knowledge: A response to Janssen, Westbroek, and Doyle. Journal of the Learning Sciences, 24(1), 187-192.

  • Kidron, A., & Kali, Y. (2017). Extending the applicability of design-based research through research-practice partnerships. EDeR. Educational Design Research, 1(2).

  • Voon, X. P., Wong, L. H., Chen, W., & Looi, C. K. (2019). Principled practical knowledge in bridging practical and reflective experiential learning: case studies of teachers’ professional development. Asia Pacific Education Review, 20(4), 641-656.

  • Kali, Y., Levy, K. S., Levin‐Peled, R., & Tal, T. (2018). Supporting outdoor inquiry learning (SOIL): Teachers as designers of mobile‐assisted seamless learning. British journal of educational technology, 49(6), 1145-1161.

 

DBR

  • McKenney, S., & Reeves, T. C. (2014). Educational design research. In Handbook of research on educational communications and technology (pp. 131-140). Springer, New York, NY.

  • Design-Based Research Collective. (2003). Design-based research: An emerging paradigm for educational inquiry. Educational researcher, 32(1), 5-8.

  • Barab, S., & Squire, K. (2004). Design-based research: Putting a stake in the ground. The journal of the learning sciences, 13(1), 1-14.

  • Dede, C. (2005). Why design-based research is both important and difficult. Educational Technology, 45(1), 5-8.

  • Cobb, P., Confrey, J., DiSessa, A., Lehrer, R., & Schauble, L. (2003). Design experiments in educational research. Educational researcher, 32(1), 9-13.

  • Anderson, T., & Shattuck, J. (2012). Design-based research: A decade of progress in education research?. Educational researcher, 41(1), 16-25.

  • Reimann, P. (2011). Design-based research. In Methodological choice and design (pp. 37-50). Springer, Dordrecht.

DBIR

  • Penuel, W. R., Fishman, B. J., Haugan Cheng, B., & Sabelli, N. (2011). Organizing research and development at the intersection of learning, implementation, and design. Educational researcher, 40(7), 331-337.

  • Fishman, B., Penuel, W., Allen, A. R., Cheng, B., & Sabelli, N. O. R. A. (2013). Design-based implementation research: An emerging model for transforming the relationship of research and practice. Teachers College Record, 115(14), 136-156.

  • Sabelli, N., & Dede, C. (2013). Empowering design based implementation research: The need for infrastructure. Design-based implementation research: Theories, methods, and exemplars, 112, 464-480.

  • Means, B., & Harris, C. J. (2013). Towards an Evidence Framework for Design-Based Implementation Research. Yearbook of the National Society for the Study of Education, 112(2), 350-371.

BC

  • Akkerman, S. F., & Bakker, A. (2011). Boundary crossing and boundary objects. Review of educational research, 81(2), 132-169.

  • Penuel, W. R., Allen, A. R., Coburn, C. E., & Farrell, C. (2015). Conceptualizing research–practice partnerships as joint work at boundaries. Journal of Education for Students Placed at Risk (JESPAR), 20(1-2), 182-197.

  • Walker, D., & Nocon, H. (2007). Boundary-crossing competence: Theoretical considerations and educational design. Mind, Culture, and Activity, 14(3), 178-195.

  • Akkerman, S., & Bruining, T. (2016). Multilevel boundary crossing in a professional development school partnership. Journal of the Learning Sciences, 25(2), 240-284.

  • Finlay, I. (2008). Learning through boundary‐crossing: Further education lecturers learning in both the university and workplace. European Journal of Teacher Education, 31(1), 73-87.

  • Hannon, J., Hocking, C., Legge, K., & Lugg, A. (2018). Sustaining interdisciplinary education: developing boundary crossing governance. Higher Education Research & Development, 37(7), 1424-1438.

RPP

  • Kidron, A., & Kali, Y. (2017). Extending the applicability of design-based research through research-practice partnerships. EDeR. Educational Design Research, 1(2).

  • Penuel, W. R., Allen, A. R., Coburn, C. E., & Farrell, C. (2015). Conceptualizing research–practice partnerships as joint work at boundaries. Journal of Education for Students Placed at Risk (JESPAR), 20(1-2), 182-197.

  • Coburn, C. E., & Penuel, W. R. (2016). Research–practice partnerships in education: Outcomes, dynamics, and open questions. Educational Researcher, 45(1), 48-54.

  • Penuel, W. R., Coburn, C. E., & Gallagher, D. J. (2013). Negotiating problems of practice in research–practice design partnerships. National Society for the Study of Education Yearbook, 112(2), 237-255.

  • Penuel, W. R. (2017). Research–practice partnerships as a strategy for promoting equitable science teaching and learning through leveraging everyday science. Science Education, 101(4), 520-525.

  • Henrick, E. C., Cobb, P., Penuel, W. R., Jackson, K., & Clark, T. (2017). Assessing Research-Practice Partnerships: Five Dimensions of Effectiveness. William T. Grant Foundation.

bottom of page